יום שלישי, 19 בפברואר 2013

ההרגל והזוגיות


משמעות המילה "הרגל" - "דבר שהתרגל האדם לעשותו תמיד. מידה שדבקה באדם על ידי חזרה מרובה עליה. ההרגל נעשה טבע שני"  (על פי מילון אבן-שושן).

משחר ילדותנו מנחים אותנו לחיות לפי תבניות מוגדרות ומאורגנות. ישנם כללים ברורים כמעט בכל נושא בחיינו. כל אחד לפי המסגרת המשפחתית והחברתית אליה נולד. באותה מערכת חברתית ישנם נהגים, כללים וחוקים שעוזרים לקבוע ולשמר את התבניות האלה, למשל: מערכת החינוך, כללי הלבוש, כללי ההתנהגות ועוד.

ההשפעה הזאת, יוצרת אצל כולנו הרגלים. לעיתים כאלה התואמים במדוייק לתוואי שקבעו המסגרות שגדלנו בהן, ולעיתים דווקא הרגלים "הפוכים" להם כיון שיצרו אצלנו תחושות שליליות כמו דיכוי הזהות האישית, הצרת חופש הפעולה האישי ועוד.
עם ההרגלים האלה אנחנו מגיעים אל תוך המערכת הזוגית שבחרנו. שני יחידים, לעיתים ממערכות חיים לא דומות, נפגשים במסגרת משותפת חדשה. אז מה עושים עם כל ההרגלים האלה? מה עושים אם הם אינם תואמים להרגליו של בן/בת הזוג שבחרנו?

ישנן מספר אפשרויות. האחת - לבחור להיצמד להרגליי שלי, ולצפות שהמצטרפים אל חיי יתאימו את עצמם אליי. השניה - לבחון מהם ההרגלים הדומים אצל שנינו ומהם ההרגלים השונים, ולנסות להדגיש יותר את הדומה כך שהמצטרפים אל חיי יסכימו להתפשר ולהותיר לי טווח פעולה להמשך קיומם של ההרגלים הלא דומים שלי. השלישית - לבנות מערכת הרגלים שלישית, כזו שמתאימה למסגרת החדשה שנבנית בחיינו.

ברור שהמתעקשים על אפשרויות אחת ושתיים אמנם ישמרו על הפן האישי, איתו הגיעו אל המערכת הזוגית, אבל בכך גם יזיקו למערכת הזאת שכן הם יקפצו בין שתי מערכות חיים - הזוגית והאישית כשבאף אחת מהן הם לא ימצו את עצמם באופן מוחלט.
לעומת זאת, הבוחרים בדרך השלישית למעשה בוחרים באפשרות האופטימלית לקיום מערכת זוגית. בנייה של מערכת הרגלים חדשה אין משמעותה בהכרח מחיקה וביטול של הרגלים שהיו לנו, אלא התאמתם לקצב ולמערך החדש.

ננסה להמחיש את הדברים באמצעות דוגמה:
בני זוג נישאו אחרי שנתיים של חברות. עד להולדת ילדם הראשון, כשנתיים מאוחר יותר, הם המשיכו למעשה להתנהל כל אחד בהתאם להרגליו ולא יצרו מערכת מוגדרת ומוסכמת של התנהלות במערכת הזוגית שלהם, כי למעשה לא היה איזה שינוי מהותי פרט לעובדה שעברו לחיות באותו בית. כשנולד ילדם הראשון, החלו להופיע הצרימות ביניהם.
לא בגלל שמי מהם אהב פחות. לא בגלל שמי מהם התחרט על מסגרת החיים המשותפת שבנו. הצרימות החלו בגלל שהמערכת פתאום לא איפשרה להם להמשיך בהרגלים שהיו רגילים אליהם. אפילו את ההרגל הפשוט של לישון 7-8 שעות ברצף בלילה, מישהו מונע מהם. ולמה שאני לא אישן, שהוא לא ישן...

שמירה על הרגלים אישיים, גם בתוך המסגרת הזוגית, היא דבר רצוי שאפילו תורם למסגרת הזוגית, אך היא אפשרית רק אם היא נעשית בתיאום עם בן/בת הזוג, ומשתלבת בתוך מערך ההרגלים הייחודיים למערכת הזוגית המסויימת. תיאום בין הרצונות, ההרגלים, הצרכים וההנאות של בני הזוג, הינו כהתאמה בין שני גלגלי שיניים. בהתאמה הנכונה לא תהיינה חריקות וצרימות בחיים המשותפים שבחרנו לנו ונוכל להגיע יחד לימים של שקט.

לקחת אחריות על הבחירות שלנו זה א"ב!



"אדוה-ימים של שקט"

כל הזכויות שמורות לורדה אליעזר©  ינואר 2013.

הלבד שביחד, היחד שבלבד

המשפט "לא טוב היות האדם לבדו" מתייחס להשפעת החיים לבד, על האדם החי ללא בן/בת זוג.
אבל אם נסתכל סביבנו נראה המון אנשים לבד, כשלכאורה אינם לבד. יש להם בני זוג, ילדים, משפחה מורחבת, חברים קרובים, חברים רחוקים, שכנים, מכרים, עמיתים. יש להם המון אנשים ההולכים וחוזרים במסגרת חייהם. והם לבד.

אל הלבד ניתן להתייחס במשמעות המעשית הפיסית - האם יש או אין אנשים נוספים החיים בתוך מעגלי החיים שלך. אך ניתן להתייחס אליו גם במשמעות הרגשית - האם יש או אין לך עם מי לחלוק ולחוות את רחשי הלב, תהיות הנשמה ומאווייה.

כשאני הולכת ברחוב ומביטה בפניי האנשים, לחלקם אין הבעת פנים כלשהי. אצל אחרים ישנה הבעה מוטרדת, מודאגת. אבל כמעט ולא רואים אנשים עם הבעת פנים צוחקת או לפחות מחייכת. ואם במקרה נקלעת למקום בו מישהו כן צוחק, תגלה שהתגובה השכיחה, של רוב הסובבים, הינה מבטי השתהות וחוסר הבנה, כאילו אומרים "על מה כבר יש לצחוק כאן".

אז יש על מה. יש בשביל מה לצחוק. יש עבור מה לחייך.
עבורך.
קודם כל.
אתה האדם שתמיד נמצא איתך. אז למה להתכחש אליך? אל רצונותיך? למה להותיר אותם לבד בתוך המולת החיים שמסביב?
וזה כל כך פשוט להיות יחד עם עצמך. פשוט תזכור אותך, את ההעדפות, הבחירות, האהבות והשאיפות שלך.

השינוי הזה אפשרי. די להתחיל בצעד אחד קטן. בעשייה אחת שהיא רק שלך. וזה אפשרי אם ברשימת המשימות, הריצות, הדרישות והציפיות שהחיים מציבים בפניך כל יום, תזכור לשבץ לפחות עשייה אחת עבורך. עשייה אחת שתעצים את תחושת היחד שלך ואת שמחת חייך.
לא חשוב במה תבחר, בקריאת שיר או דף מספר, בשעה של פינוק כזה או אחר, בבהייה אל מרחבי הרקיע. לא משנה במה תבחר, אבל תבחר את זה איתך ועבורך. והטוב יצטרף אל שמחת חייך, ואולי גם אתה תמצא את עצמך ככה פתאום באמצע הרחוב מחייך כאילו ללא סיבה.

היחד הוא נהדר, עם הסובבים אותך, ולא פחות - עם עצמך.
כשמקור האנרגיה הזה, של להעשיר את עצמך בשמחה ובתשומת לב מתמלא, מתאפשרת תקשורת טובה וחיובית יותר עם האנשים הנוספים הנמצאים בחייך ושותפים במערכות חייך השונות.
היחד שלך עם עצמך הוא בסיס הכרחי להיווצרות ימים של שקט בתוכך ועם הסובב אותך.

לקחת אחריות על הבחירות שלנו זה א"ב!


"אדוה-ימים של שקט"

כל הזכויות שמורות לורדה אליעזר©  ינואר 2013.