המשפט "לא טוב היות האדם לבדו" מתייחס להשפעת החיים
לבד, על האדם החי ללא בן/בת זוג.
אבל אם נסתכל סביבנו נראה המון אנשים לבד, כשלכאורה אינם לבד.
יש להם בני זוג, ילדים, משפחה מורחבת, חברים קרובים, חברים רחוקים, שכנים, מכרים, עמיתים.
יש להם המון אנשים ההולכים וחוזרים במסגרת חייהם. והם לבד.
אל הלבד ניתן להתייחס במשמעות המעשית הפיסית - האם יש או אין
אנשים נוספים החיים בתוך מעגלי החיים שלך. אך ניתן להתייחס אליו גם במשמעות הרגשית
- האם יש או אין לך עם מי לחלוק ולחוות את רחשי הלב, תהיות הנשמה ומאווייה.
כשאני הולכת ברחוב ומביטה בפניי האנשים, לחלקם אין הבעת פנים
כלשהי. אצל אחרים ישנה הבעה מוטרדת, מודאגת. אבל כמעט ולא רואים אנשים עם הבעת
פנים צוחקת או לפחות מחייכת. ואם במקרה נקלעת למקום בו מישהו כן צוחק, תגלה שהתגובה
השכיחה, של רוב הסובבים, הינה מבטי השתהות וחוסר הבנה, כאילו אומרים "על מה
כבר יש לצחוק כאן".
אז יש על מה. יש בשביל מה לצחוק. יש עבור מה לחייך.
עבורך.
קודם כל.
אתה האדם שתמיד נמצא איתך. אז למה להתכחש אליך? אל רצונותיך?
למה להותיר אותם לבד בתוך המולת החיים שמסביב?
וזה כל כך פשוט להיות יחד עם עצמך. פשוט תזכור אותך, את ההעדפות,
הבחירות, האהבות והשאיפות שלך.
השינוי הזה אפשרי. די להתחיל בצעד אחד קטן. בעשייה אחת שהיא רק
שלך. וזה אפשרי אם ברשימת המשימות, הריצות, הדרישות והציפיות שהחיים מציבים בפניך
כל יום, תזכור לשבץ לפחות עשייה אחת עבורך. עשייה אחת שתעצים את תחושת היחד שלך ואת
שמחת חייך.
לא חשוב במה תבחר, בקריאת שיר או דף מספר, בשעה של פינוק כזה
או אחר, בבהייה אל מרחבי הרקיע. לא משנה במה תבחר, אבל תבחר את זה איתך ועבורך.
והטוב יצטרף אל שמחת חייך, ואולי גם אתה תמצא את עצמך ככה פתאום באמצע הרחוב מחייך
כאילו ללא סיבה.
היחד הוא נהדר, עם הסובבים אותך, ולא פחות - עם עצמך.
כשמקור האנרגיה הזה, של להעשיר את עצמך בשמחה ובתשומת לב
מתמלא, מתאפשרת תקשורת טובה וחיובית יותר עם האנשים הנוספים הנמצאים בחייך ושותפים
במערכות חייך השונות.
היחד שלך עם עצמך הוא בסיס הכרחי להיווצרות ימים של שקט בתוכך
ועם הסובב אותך.
לקחת אחריות על הבחירות שלנו זה א"ב!
"אדוה-ימים של שקט"
כל הזכויות שמורות לורדה אליעזר© ינואר 2013.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה